יאן שיאן (8 באוקטובר 1883 - 22 ביולי 1960) היה מצביא סיני ששירת בממשלת הרפובליקה של סין. הוא שלט במחוז שאנשי מ⁻1911 זמן מהפכת צ'ינהאי ועד ניצחון הקומוניסטי ב⁻1949 במלחמת האזרחים הסינית. כמנהיג פרובינציה קטנה יחסית, ענייה ומרוחקת, הוא שרד את המזימות של יואן שה⁻קאי, עידן המלחמות הפנימיות, התקופה הלאומנית, הפלישה היפנית לסין ומלחמת האזרחים שאחריה. ונאלץ לוותר על כהונתו רק כאשר הצבאות הלאומניים איבדו לחלוטין את השליטה ביבשת הסינית. התוצאה הייתה בידוד שאנשי מכל מקור אספקה כלכלית או צבאית. בעיני ביוגרפים מערביים הוא נראה כדמות שדגלה בשימוש בטכנולוגיה מערבית כדי להגן על המסורת הסינית, ובמקביל לתקן את התנאים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים הישנים באופן שסלל את הדרך לשינויים הרדיקליים שיתרחשו מאוחר יותר מזמנו. מתוך ויקיפדיה

יאן ראוכוורגר, יאן רגנסבורג, יאן רדזינסקי, יאן רוזנטל, יאן שולץ, יאן שלאודראף, יאן שלאודרף, יאן תומאס ואן קאסל, יאן⁻איינאר אוס, יאן⁻איינר אוס