יְהוּכַל בֶּן⁻שֶׁלֶמְיָהוּ בן שבי (גם יְהוּכַל בֶּן⁻שֶׁלֶמְיָה, יוּכַל בֶּן⁻שֶׁלֶמְיָהוּ) היה שר בממלכת יהודה אשר פעל בירושלים סמוך לחורבן בית המקדש הראשון (587 לפנה"ס), בשירות צדקיהו, המלך האחרון של יהודה. מתוך ויקיפדיה

יהויקים בן יהושע, יהויקים הקדוש, יהויקים פאפוריש, יהויקים פפוריש, יהויקים שטיין, יהוכל בן שלמיה, יהוכל בן שלמיהו, יהוכל בן שלמיהו בן שבי, יהונדב פרלמן, יהונתן