יוחנן השבעה⁻עשר, שנולד בשם ג'ובאני סֶקוֹ (באיטלקית: Giovanni Secco; 945 – 6 בנובמבר 1003), היה אפיפיור ברומא בשנת 1003. מתוך ויקיפדיה

יוחנן העשרים ואחד (בלטינית: Ioannes XXI; סביבות 1215 - 20 במאי 1277) היה אפיפיור מ⁻8 בספטמבר 1276 ועד מותו, שמונה חודשים לאחר מכן. נולד בליסבון בשם פדרו ז'וליאו (Pedro Julião) והיה האפיפיור היחיד מפורטוגל. מזוהה עם המלומד פדרו הספרדי (ראו להלן). מתוך ויקיפדיה

יוחנן העשרים ושניים (בלטינית: Ioannes XXII; 1249 - 4 בדצמבר 1334), אפיפיור מ⁻7 באוגוסט 1316 עד מותו. מתוך ויקיפדיה

אנג'לו ג'וזפה רונקלי (באיטלקית: Angelo Giuseppe Roncalli), או בשם הכהונה שלו יוחנן העשרים ושלושה (בלטינית: Ioannes XXIII, 25 בנובמבר 1881 – 3 ביוני 1963) כיהן כאפיפיור ה⁻261 במשך כחמש שנים, בין 1958 ל⁻1963. במהלך מלחמת העולם השנייה כיהן כנונציו (שליח אפיפיורי) בטורקיה וביוון והציל אלפי יהודים מהשמדה. ביוזמתו התחולל מהפך לחיוב ביחס הכנסייה הקתולית ליהדות, לעם היהודי, ובחלוף השנים גם כלפי מדינת ישראל כפי שנוסח בכתב בנוסטרה אטאטה שפרסמה ועידת הוותיקן השנייה. מתוך ויקיפדיה

יוחנן דנינו, יוחנן ה⁻17, יוחנן ה⁻19, יוחנן ה⁻21, יוחנן ה⁻22, יוחנן האחד עשר, יוחנן הארבעה עשר, יוחנן הגדי, יוחנן הדמשקאי, יוחנן ההגמון