רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892. נחשב לראשון לשושלת בריסק - שושלת שרבנים רבים ומפורסמים נמנו עליה. בנו היה רבי חיים סולובייצ'יק, שכאביו אף הוא כיהן כמשנה ראש ישיבת וואלוז'ין וכרב ואב"ד בריסק, ונכדו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רבה האחרון של העיר, ובפרוץ השואה עלה לירושלים. רבי יוסף דב חיבר ספרי שו"ת וספר על המקרא. ספריו נקראים בשם "בית הלוי". מתוך ויקיפדיה

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ידוע כהגרי"ד או כרבי יושע בער, ובצורת ההקטנה ר' בֶּרְל; תמוז ה'תרע"ו, 1916 - ב' באדר א' ה'תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה ראש ישיבת בריסק בירושלים, בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. מתוך ויקיפדיה

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה⁻19. נודע עקב מחלוקתו עם הרש"ר הירש בנוגע לפרישת האורתודוקסים מקהילות שבהן רוב ליברלי⁻רפורמי והקמת קהילות מתבדלות. הרש"ר הירש תמך בכך בעוד שהרב במברגר התנגד. היה בין מניחי היסודות ל"אורתודוקסיה הקהילתית" (Gemeindeortodoxie) הלא⁻מתפלגת בארצו. מתוך ויקיפדיה

יצחק דב באמבערגער, יצחק דב במברגר, יצחק דב ברקוביץ, יצחק דב ברקוביץ', יצחק דב גילת, יצחק דב קופלמן, יצחק דביר, יצחק דבירה, יצחק דדון, יצחק דדון (רב)