יוסף ד'ו נואס (בערבית: يوسف ذو نواس; 450–527) היה המלך היהודי האחרון של ממלכת חמיר שבתחילת המאה השישית השתרעה על פני שטחים נרחבים בחצי האי ערב. הוא כונה "ד'ו נואס" בשל התלתלים השחורים שעיטרו את ראשו. עמד בקשר אמיץ עם חכמי טבריה שבראשם עמד ראש הגולה מר זוטרא בר מר זוטרא, ויש הסבורים כי תכנן איתו את כיבוש ארץ ישראל בחזרה והקמת ממלכת ישראל. מתוך ויקיפדיה

יוסף ד'וּ נֻוַאס (ערבית: يوسف ذو نواس) (460 - 525) היה המלך האחרון של ממלכת חִמְיָר שבתחילת המאה השישית השתרעה על פני שטחים נרחבים בחצי האי ערב. הוא כונה "ד'ו נואס" בשל התלתלים השחורים שעיטרו את ראשו. על פי מסורת ביתא ישראל נקרא יוסף ד'ו נואס בשם פינחס זונוש, וסברה נוספת ששמו היה יוסף גריידי כצאצא של שבט אל⁻גריידי שנחשבה לשבט המלוכה היהודית בעיר ח'ייבר . אמנם בני עמו לא התגיירו, אך היו שותפים לאמונה מונותאיסטית, שהושפעה מיהודים שהתיישבו בחִמְיָר. עליונות הדת היהודית בממלכת חמיר, כמו גם בכל תימן, הגיעה לסיומה בפתאומיות. מתוך ויקיפדיה

יוסף גרינוולד, יוסף גרינטל, יוסף גריף, יוסף גרפינקל, יוסף גרשון הורביץ, יוסף ד'ו נוואס, יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים), יוסף דב הלוי סולווייצ'יק, יוסף דב סולובייצ'יק (ירושלים)