מיוחד במינו

מי שאין לו אחים או אחיות

אֵין כמוהו, יָחִיד במינו, מִסְפָּר אֶחָד

"הספרייה הזאת היא מוסד יחיד במינו בעיר." "הציור נחשב ליצירה יחידה במינה." "בזכות אופיו ותרומתו הוא אדם יחיד במינו."

מיוחד במינו

מיוחד במעלתו ויקר במיוחד; נבחר ומובחר. "הילד נחשב יחיד סגולה בזכות כישרונו יוצא הדופן." "בספרות החסידות מתואר הצדיק כאדם יחיד סגולה." "החברה חיפשה מועמד יחיד סגולה לתפקיד הרגיש."

סיעה בכנסת או בגוף נבחר אחר, המונה חבר אחד בלבד. "החבר הפורש הקים סיעת יחיד בכנסת." "במועצה המקומית פעלה סיעת יחיד שייצגה עמדה עצמאית." "לאחר הפילוג נותר הנציג כסיעת יחיד."