תיאורית יכולת ספיגת הידע עוסקת ביכולת של ארגונים לזהות את ערכו של ידע חדש, להעריך אותו ולהשתמש בו ליצירת יתרון תחרותי. התאוריה נוסחה בשנת 1990 על ידי החוקרים ווסלי כהן (Wesley M. Cohen) ודניאל לוינטל (Daniel A. Levinthal). כיום משמשת התאוריה בכלל רמות מעבר הידע בארגון - החל מרמת הפרט (בין העובדים בארגון), רמת הקבוצה (ועדים, מחלקות) ועד רמת הארגון או החברה. מתוך ויקיפדיה

יכ"ל, יכולות הישרדות, יכולת גידול, יכולת הישרדות, יכולת ספיגת הידע, יכולת קליטת הידע, יכולת שימור, יכולתנות, יכוניה, יכטה