ילדי בית הזכוכית הוא ספר מדע בדיוני ישראלי לילדים ונוער מאת הסופרת יעל פורמן. הספר עוסק בסוגיות אתיות הנוגעות לבני המים הבדיוניים, זן מהונדס גנטית, שפותח משילוב תאי דגים ובני אדם. הספר מבוסס על הסיפור הקצר "קירות ריקים", אשר זכה במקום הראשון בתחרות סיפורי "סוף העולם" לשנת 2009. מתוך ויקיפדיה

בית הזכוכית הוא בית מגורים שעוצב על ידי האדריכל האמריקאי הנודע פיליפ ג'ונסון ונבנה בעיירה ניו כנען שבקונטיקט בשנת 1949. הבית שימש כבית מגוריו במהלך סופי שבוע משנת 1960 במשך כ⁻58 שנה. הבית, שקירותיו עשויים זכוכית שקופה, נבנה בסגנון מינימלסטי ונחשב לאחד מהמבנים הראשונים למגורים שנעשה בהם שימוש בחומרים שקודם לכן נחשבו למיועדים לתעשייה בלבד כמו זכוכית וברזל. מתוך ויקיפדיה

בית הזכוכית (בהונגרית: Üvegház; בתעתיק עברי: איבגהאז) הוא בית ברחוב ודאס 29 בבודפשט שבהונגריה, אשר נבנה בשנות ה⁻30 של המאה ה⁻20 על ידי משפחת וייס, סוחרי זכוכית, כדי שישמש מקום למשרדיו של עסק הסיטונאות שלהם, למוצרי זכוכית לבנייה. חזית הבית צופתה בזכוכית כדי לציין את מהות המקום וכדי להמחיש טכניקות שילוב של זכוכית בבנייה, וכך זכה הבית לשמו. בית הזכוכית נסגר עקב הטלת הגזרות על יהודי בודפשט במחצית שנת 1944. מתוך ויקיפדיה

ילדי בית העץ, ילדי בית העץ 2

בית הורים, בית הזיכרון אלי ויזל, בית הזיכרון לשואה ולגבורה באריאל, בית הזכוכית (בודפשט), בית הזכוכית (מוזיאון), בית הזכרון לשואה ולגבורה באריאל, בית החוכמה, בית החולים, בית החולים אבן סינא, בית החולים אברבנאל