יעקב (יאנקל) ויֶירניק (נכתב גם וירניק, ורניק; ביידיש: יאנקעל וויערניק; בפולנית: Jankiel Wiernik; 1889, ביאלה פודלסקה, פולין הרוסית – 12 בדצמבר 1972, ראשון לציון) היה יהודי פולני ניצול השואה שהיה דמות בעלת השפעה בהתקוממות במחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט 1943. בעקבות בריחתו מהמחנה בזמן המרד, הוא פרסם את שעבר עליו בעת שהותו במחנה בחיבור שכותרתו: "שנה בטרבלינקה", על חוויותיו, ועדויות הראייה של מחנה המוות שבו הוא היה עד להירצחם של בין 700,000 ל⁻1,400,000 חפים מפשע. ויירניק גם העיד במשפטו של פישר לודוויג בשנת 1947, במשפט אייכמן בשנת 1961 ובמשפט טרבלינקה בשנת 1964, והיה נוכח בפתיחה של אתר הזיכרון בטרבלינקה בשנת 1964. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לשוודיה ולאחר מכן עלה לישראל, בה נפטר בשנת 1972 בגיל 83. מתוך ויקיפדיה

יעקב ועשיו (שיר), יעקב וקסלר, יעקב ורדי, יעקב ורהפטיג, יעקב ורמן, יעקב ז'אק אמיר, יעקב זאדה דניאל, יעקב זאדה⁻דניאל, יעקב זדה דניאל, יעקב זדה⁻דניאל