יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה. ייסד את הגימנסיה העברית בווירבאלן ושימש כמנהלה. מעורכיו הראשונים של היומון היידי הציוני "די אידישע שטימע", חבר בסיימאס הליטאי מטעם הסיעה היהודית, ויועץ משפטי במשרד החוץ הליטאי ובמשלחת ליטא בבית הדין הבינלאומי לבוררות בהאג בסוגיית ממל. בסוף שנת 1940 עבר לארצות הברית, עמד בראש המכון לענייני יהודים, ושימש מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטת קולומביה. ב⁻1945 היה יועץ לתובע של ארצות הברית במשפטי נירנברג וב⁻1961 יועץ לתובע של מדינת ישראל במשפט אייכמן. ממנהלי יד ושם. פרס על שם יעקב רובינסון חולק מטעם איגוד יוצאי ליטא בישראל בשנים 1979–1995. מתוך ויקיפדיה

יעקב רבי, יעקב רבינוביץ, יעקב רבינוביץ', יעקב רובין (עורך דין), יעקב רובינוביץ, יעקב רוז'ה, יעקב רוזנבוים, טיוטה:יעקב רוזנברג, יעקב רוזנהיים, יעקב רוזנטל