הוציא דבר⁻מה ממקומו בשלמותו. "עקר עשב." "עקר שן."

עבר לגור במקום אחר

חיסל לגמרי; השמיד מן היסוד. "המשטר החדש ביקש לעקור מן השורש כל גילוי של התנגדות." "יש לטפל בבעיה מן היסוד ולא רק להקל על תסמיניה כדי לעקור אותה מן השורש." "החקיקה נועדה לעקור מן השורש תופעות של שחיתות ציבורית."

יעוקר, יעקרו, עיקור