ישראל קפלן (ביידיש: קאפלאן; 29 במרץ 1902, כ"א באדר ב' תרס"ב, וולוז'ין, פלך וילנה, ליטא הרוסית – 4 בספטמבר 2003, ז' באלול תשס"ג) היה מחנך, סופר יידיש והיסטוריון יהודי ליטאי⁻ישראלי. ממניחי היסודות לאיסוף השיטתי של עדויות על אודות השואה ולתיעוד הפולקלור וההומור השחור של היהודים בגטאות ובמחנות. מתוך ויקיפדיה

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה. מתוך ויקיפדיה

ישראל קנדה, ישראל קנוהל, ישראל קנול, ישראל קסטנר, ישראל קסל, ישראל קפלן (מחנך), ישראל קצובר, ישראל קרגמן, ישראל קרדונר, ישראל קרימזיר