האצבע הקצרה והעבה ביותר בכף היד או בכף הרגל. "הילד מצץ את הבוהן לפני שנרדם." "הטבעת נענדה על הבוהן בכף הרגל." "הפציעה בבוהן הקשתה עליו ללכת."

האצבע הגדולה בכף הרגל. "הוא נפצע בבוהן בזמן הריצה." "הנעל לחצה לו על הבוהן." "הרופא בדק את התנועה בבוהן כף הרגל."

הפסיק לבעור

הפסיק לעבוד, חדל לפעול

הפסיק פעולה; סגר. "כיבה את הרדיו." "כיבה את האש."

בוהן - מילה מקראית () שמשמעותה האצבע הרחבה, בכף היד (נקראת גם אגודל) ובכף הרגל. לעיתים, המילה בוהן ברבים (בהונות) מתייחסת לכלל אצבעות כף הרגל, ולאו דווקא לרחבה בהן. שימוש זה נוצר בעברית בהשפעת לשונות אירופה שבהן יש מילים נפרדות לאצבעות הרגליים והידיים (למשל באנגלית, toes לעומת fingers). מתוך ויקיפדיה

הזכרת נשמות, הדלקת נרות, הכי נמי, הורים נכבדים

בוהמיה, בוהמיה במשחקים האולימפיים, בוהמיה הדרומית (מחוז), בוהמיה המרכזית (מחוז), בוהמית, בוהק, בוהריום, בוהריים, בוואה, בוואור דה ליל