כבוש כמבושל הוא מושג הלכתי, לפיו מאכל שנכבש לזמן ממושך במשקה, נחשב למבושל בו. לכלל זה ישנן השלכות הן ביחס להלכות כשרות, הן ביחס להלכות ברכות, והן ביחס להלכות בתחומים נוספים כמו קיום מצוות אכילת מצה או מרור בפסח, ביצוע פעולת כבישה בשבת, וכיוצא בזה. משך זמן הכבישה המחיל על המאכל דין זה הוא יממה מעת לעת. מתוך ויקיפדיה

כבודו, כבוי אש, כבול, כבוש השממה, כבוש יפו (1799), כבידה, כבידה אפסית, כבידה מלאכותית, כבידה עצמית, כבידה קוונטית