גוף שמימי הפולט אור וקרינה משל עצמו. "השמש היא הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ." "בלילה בהיר אפשר לראות אלפי כוכבים בשמיים." "האסטרונומים חוקרים את הרכבם של כוכבים רחוקים."

גרם שמימי הנראה מכדור הארץ כנקודת אור בשמיים. "עוד לפני הזריחה נראה כוכב בודד במזרח." "הילדים ספרו את הכוכבים שנראו מעליהם." "בשמי המדבר אפשר להבחין בהרבה כוכבים."

אדם מפורסם, מצליח ובולט בתחומו. "הזמר הצעיר הפך בתוך זמן קצר לכוכב גדול." "היא נחשבת לכוכבת בתחום העיצוב." "העיתון הקדיש כתבה מיוחדת לכוכבי הקולנוע של השנה."

שחקן בולט ומוביל בקבוצת ספורט. "כוכב הקבוצה כבש שני שערים במשחק." "האוהדים חיכו לראות את כוכב הנבחרת על המגרש." "המאמן בנה את ההתקפה סביב כוכב הקבוצה."

סימן דירוג המציין רמה או איכות בסולמות הערכה שונים, כגון של מלונות ומסעדות. "המלון קיבל דירוג של חמישה כוכבים." "המבקר העניק למסעדה שלושה כוכבים." "הסרט זכה לארבעה כוכבים באתר הביקורות."

כוכב (או שמש) הוא גרם שמיים דמוי⁻כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז. כוכב, בניגוד לכוכב לכת, מפיק קרינה משל עצמו על ידי היתוך גרעיני ופולט אותה לחלל החיצון. מקורה של האנרגיה המשתחררת מכוכבים הוא בהיתוך גרעיני, והיא נפלטת לחלל בצורת קרינה אלקטרומגנטית וחלקיקי נייטרינו. מתוך ויקיפדיה

נֹגָהּ, ונוס

מֶרְקוּרִי, כוכב מרקורי

כוכב המקיף כוכב אחר; פלנטה

"בליל הקיץ ראינו כוכב נופל חוצה את השמים." "הילדים ביקשו משאלה כשכוכב נופל הופיע מעליהם." "לרגע נראה כוכב נופל בשמי הלילה."

תפיסה שלפיה האלים הם הכוכבים וגרמי השמים

בעל צורה של כוכב. "הילדה ענדה סיכה כוכבית מוזהבת על השמלה." "החלון עוטר בדגם כוכבי מדויק." "המעצב בחר במסגרת כוכבית לקישוט הכרזה."

קשור לכוכבים או לגרמי השמיים. "הטלסקופ קלט אור כוכבי חלש מן המרחק." "החוקרים מדדו את הקרינה הכוכבית באזור זה של הגלקסיה." "במאמר נדונו תהליכים כוכביים המתרחשים ביקום."

כוכבי לכת ננסיים, כוכבי שמים רחוקים, כוכבי שמש, כוכבי⁻ים, כוכבי⁻לכת מחוץ למערכת השמש, כוכבים בארון, כוכבים בהירים, כוכבים בחוץ, כוכבים במסורות העולם העתיק, כוכבים בריבוע

כוכב ים, ככובים