כור גרעיני הוא מתקן שבו מתחוללת תגובת שרשרת גרעינית מבוקרת. הואיל ואין בנמצא כרגע טכנולוגיה המאפשרת תהליך מבוקר של היתוך גרעיני, מתייחס כיום המושג "כור גרעיני" רק למתקנים שמתרחש בהם ביקוע גרעיני. השימוש השכיח בכורים גרעיניים הוא להפקת חום לצורך הנעת תחנות כוח המשמשות לייצור חשמל. תהליכים גרעיניים מייצרים אנרגיה רבה מאוד ביחס למסת הדלק שהם צורכים, בהשוואה לתהליכים כימיים כדוגמת בעירה המתרחשים בתחנות כוח המונעות באמצעות דלק מאובנים. מתוך ויקיפדיה

הקריה למחקר גרעיני – נגב ע"ש שמעון פרס (בראשי תיבות: קמ"ג) נקראת גם "הכור הגרעיני בדימונה" וממוקמת בלב מישור ימין, דרומית⁻מזרחית לעיר דימונה, ותכליתה ביצוע מחקר באנרגיה גרעינית, ובכלל זה ייצור נשק גרעיני, אף כי ממשלת ישראל מעולם לא הודתה בכך והיא שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית". הכור הגרעיני הפועל בקריה הוא הגדול מבין השניים הפועלים בישראל (האחר הוא הכור במרכז למחקר גרעיני - שורק). מערבית למתחם ממוקם מתקן המכ"ם בדימונה. מתוך ויקיפדיה

{{סכסוך צבאי מתוך ויקיפדיה

תקיפת הכור הגרעיני בעיראק, הידועה גם כמבצע אופרה ומבצע תמוז, היא מבצע הפצצת הכור הגרעיני העיראקי תמוז (אוסיראק) שהתרחש ב⁻7 ביוני 1981 ערב חג השבועות ה'תשמ"א על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי. התקיפה בוצעה על ידי רביעיית מטוסי F⁻16 מטייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה"), רביעייה נוספת של מטוסי F⁻16 מטייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") ומבנה של שישה מטוסי F⁻15 לחיפוי. המטוסים המריאו מבסיס חיל⁻האוויר "עציון" וטסו 1,100 ק"מ מעל ערב הסעודית. בתום הפעולה הושמד הכור העיראקי, הופסקה תוכנית הגרעין העיראקית, והוסר האיום הפוטנציאלי על מדינת ישראל. בני בריתה של ישראל הופתעו מהפעולה, ועימותים דיפלומטיים הביאו לגינוי ישראל באומות המאוחדות ולסכסוך עם ארצות הברית שהתנגדה לפעולה ולשימוש שנעשה בכלי נשק אמריקאיים. בישראל הייתה תקיפת הכור הגרעיני בעיראק לסוגיה מרכזית בקרב מפלגות הליכוד והמערך במערכת הבחירות לכנסת העשירית, שהתקיימה שלושה שבועות לאחר מכן, וייתכן שהכריעה את הבחירות לטובת הליכוד. מתוך ויקיפדיה

אנגרה, הכור הגרעיני בשורק, הפצצת הכור הגרעיני בעיראק, כור גרעיני טבעי, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה

כור (כפר ערבי), כור (כפר פלסטיני), כור (נפת טולכרם), כור (עיר), כור אטומי, כור גרעיני טבעי, כור ההיתוך, כור היתוך, כור המצרף, כור מזון