תואר של שליט במצרים בתקופה העות'מאנית ובמאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, למושל בכיר שהיה כפוף רשמית לסולטאן. "איסמאעיל פאשא נשא את התואר ח'דיו של מצרים." "הח'דיו ניהל את ענייני השלטון במצרים בכפיפות רשמית לסולטאן העות'מאני." "בספר ההיסטוריה הוסבר מעמדו של הח'דיו במערכת השלטון העות'מאנית."

ציווי שלא להסתיר דבר; יש לגלות את האמת או את כל הפרטים. "אם אתה יודע מה קרה, אַל תְּכָחֵד וספר הכול." "בחקירה ביקשו ממנו: אַל תְּכָחֵד, אמור את האמת." "העד הוזהר אַל תְּכָחֵד דבר ממה שראית."

שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

טיפש, לא חכם

לא גילה, הסתיר, הכחיש

חדד או חדאד הוא שם משפחה שמקורו בארמית. בעברית נמנים מיסודו גם השמות חדד ואלחדד, והוא מסמל לרוב שאחד מאבות המשפחה עסק בנפחות. משפחת חדאד נמצאת בכפרים וערים רבים במדינה, בכפר טורעאן, נצרת, שפרעם, כפר מזרעה, כפר תרשיחא, עכו, צפת, כפר עילבון, חיפה, יפו⁻ת"א, ירושלים וגוש חלב. מתוך ויקיפדיה

ח'דיו (ערבית: خديوي, טורקית: Hıdiv - משנה לסולטאן) היה תוארם העובר בירושה של שליטי מצרים מתחילת המאה ה⁻19. מתוך ויקיפדיה

חדושים ובאורים, חדיב, חדיג'ה סולטאן, חדיד, חדיד (בית חרושת), חדייב, חדיקת אל אח'באר, חדיקת אל⁻אח'באר, חדירה לאטמוספירה, חדירת הצוללת הצפון קוריאנית לחוף גאנגנונג

החלק המחודד והדוקר של חפץ חד. "חוד הסכין היה חד במיוחד." "הילד נזהר שלא להיפצע מחוד העיפרון." "החוד של המחט דק מאוד."

מושחז; משונן; מחודד. "הסכין החד חתך את הלחם בקלות." "לקצה המסמר היה חוד חד במיוחד."

ברור; מדויק; נוקב. "המרצה ניסח ביקורת חדה וברורה על המאמר." "הוא השיב תשובה חדה שלא הותירה מקום לספק."

חזק; עז; חריף. "הרגשתי כאב חד בבטן." "נשבה רוח חדה מן הים." "מן המטבח עלה ריח חד של תבלינים."