הרס מוחלט

"הלוחם הכניע את יריבו באבחת חרב אחת." "הוא חתך את החבל באבחת חרב מהירה." "הדמות בסיפור חיסלה את אויביה באבחת חרב."

חרב חדה משני צידיה

פעולה, רעיון או מצב שעלולים להביא לתוצאות הפוכות מהמטרה שלשמה נעשו או נוצרו. "הקדמת הבחירות התגלתה כחרב פיפיות לאחר שמפלגתו של ראש הממשלה הובסה בבחירות."

חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה או לשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעיתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף והלחימה הנפוצות. על⁻מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה ומגן על הלהב מפני פגעי הטבע (כגון אבק ולחות). מתוך ויקיפדיה

סרבנות או לחימה בחרב מתייחסת לכישוריו של "איש חרב", אדם הבקיא באומנות החרב. המונח הוא מודרני, וככזה שימש בעיקר להתייחס לגידור קטנטנות, אך בהרחבה ניתן להחיל אותו גם על כל אומנות לחימה הכוללת שימוש בחרב. היווצרות המילה האנגלית "איש חרב" מקבילה למילה הלטינית "גלדיאטור", מונח של הלוחמים המקצועיים שנלחמו זה בזה ושלל אויבים אחרים לבידור הצופים באימפריה הרומית. המילה "גלדיאטור" עצמה באה מהמילה הלטינית "גלדיוס", שהיא סוג של חרב. מתוך ויקיפדיה

נהרס או נחרב עד שנעשה שמם. "הכפר חרב במלחמה ולא נותרו בו בתים עומדים." "לאחר השריפה חרב המחסן כולו." "ערים רבות חרבו ברעידת האדמה."

התייבש; חדלו להיות בו מים או לחות. "ערוץ הנחל חרב בקיץ שעבר." "הבאר חרבה לאחר שנות הבצורת." "האדמה חרבה מחום השמש."

החריב; הרס; השמיד

חרארד ואן סוויטן, חרארד פיליפס, חרארדו טוראדו, חרארדו מירנדה, חרארדו מרטינו, חרב (בית כנסת), חרב אור, חרב אלף הראמות, חרב במדבר, חרב גדעון

כלי נשק קר בעל להב ארוך וחד, המשמש לדקירה ולחיתוך. "הלוחם שלף את חרבו מן הנדן." "במוזיאון הוצגה חרב עתיקה מן התקופה הרומית." "הנסיך אחז בחרב מעוטרת בטקס ההכתרה."