נידוי והרחקה של אדם מן החברה או מן הקהילה. "הקהילה הטילה חרם על מי שהפר את כללי המקום." "בעבר שימש החרם אמצעי ענישה חברתי חמור." "הוא חי שנים בתחושת חרם וניכור מצד סביבתו."

איסור על קשר, מסחר או שיתוף פעולה עם מדינה, ארגון או גוף אחר. "המדינה הכריזה על חרם כלכלי על המשטר השכן." "ארגונים שונים קראו להטיל חרם על החברה." "החרם מנע העברת סחורות בין הצדדים."

מתוך ויקיפדיה

חרמים הם קרקעות או מיטלטלין שהוקדשו בלשון חרם, והם ניתנים לכהנים או לבדק הבית. חרם הוא אחד מעשרים וארבעה מתנות כהונה, והוא נוהג גם בחוץ לארץ. מתוך ויקיפדיה

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור. התלמוד מבחין בין חרם לנידוי, וחרם הוא העונש החמור מביניהם, כיוון שבנוסח הטלת החרם מופיעה המילה "ארור". חרם מוטל כאמצעי אחרון: אדם שעובר על דבר איסור במזיד מנדים אותו מהציבור מיד, אם לא חזר בו מנדים אותו שנית, ואם לא חזר בו מחרימים אותו. החרם מוטל על ידי בית הדין בנוכחות מניין (עשרה אנשים), בטקס שכולל תקיעה בשופר והחזקת ספר תורה. בחרם משתמשים רק נגד חוטא ובמקרים נדירים ביותר. התרת החרם נעשית אף היא על ידי בית הדין המכריז "שרוי לך מותר לך". מתוך ויקיפדיה

חרלת, חרם (אסלאם), חרם (הלכה), חרם (מקום קדוש), חרם (מתנות כהונה), חרם (תנ"ך), חרם אחד באפריל, חרם אחד באפריל 1933, חרם אנקונה, חרם דרבינו גרשום