תקנון בנדיקטוס (בלטינית: Regula Benedicti) שנכתב בערך בשנת 540, הוא אחד מתקנוני המנזרים החשובים ביותר. תקנון זה, אשר נכתב על ידי בנדיקטוס מנורסיה, והתקנות הכתובות בו צוטטו פעמים רבות בתקנוני נזורה מאוחרים יותר. התקנון נכתב עבור נזירים נוצריים החיים בקהילה אוטונומית תחת סמכותו של אב מנזר. החל במאה ה⁻7 אומץ התקנון גם על ידי קהילות הנשים. מתוך ויקיפדיה

בנדיקטוס מנורסיה (בלטינית: Benedictus Nursiae; 480 לערך – 547; פרוש השם בעברית: ברוך) היה נזיר שייסד את מסדר הבנדיקטינים ונחשב כמייסד הנזירות במערב אירופה. הוכתר כקדוש נוצרי על ידי הכנסייה בשנת 1220. מתוך ויקיפדיה

בנדיקטוס ה⁻9, בנדיקטוס האחד עשר, בנדיקטוס הארבעה עשר, בנדיקטוס החמישה עשר, בנדיקטוס החמישי, בנדיקטוס הראשון, בנדיקטוס הרביעי, בנדיקטוס השביעי, בנדיקטוס השישה עשר, בנדיקטוס השישה⁻עשר