עשר עשרות; המספר 100. "בכיתה יש בדיוק מאה תלמידים." "הוא חסך מאה שקלים לקניית הספר." "המונה הראה מאה נקודות."

תקופה של מאה שנים. "המאה העשרים הביאה עמה שינויים טכנולוגיים רבים." "האירוע הזה התרחש בתחילת המאה התשע⁻עשרה." "במהלך המאה האחרונה גדלה האוכלוסייה במהירות."

באופן הנאמן למקור, במדויק

עִטוּר, צָלָ"שׁ

אות שאינה נהגית ואינה נושאת ניקוד; לרוב אינה משמשת עיצור בפועל בהגיית המילה. "במילה „ראשון” האל״ף היא אות נחה." "לעיתים ה״א בסוף מילה משמשת אות נחה." "בלימוד הדקדוק מבחינים בין אות נחה לבין אות נהגית."

אות שמקבלת צורה מיוחדת בסוף המילה. בעברית חמש אותיות סופיות: ך, ם, ן, ף, ץ

אות קלון; סימן של בושה או כתם מוסרי כבד. "הפרשה נחשבת לאות קין בתולדות הארגון." "הוא ראה במעשה הזה אות קין שילווה אותו שנים." "הכישלון הציבורי הפך לאות קין עבור הנהגת העיר."

אות קין

באופן ברור ומשכנע

אחרי פעמים רבות מאד, לאחר חזרות רבות על אותה פעולה בדיוק

אחרי פעמים רבות מאד, לאחר חזרות רבות על אותה פעולה בדיוק

בְּטוּחַ, בסדר, בְּוַדָּאוּת

ברכת לאריכות ימים לכבוד יום ההולדת

הרבה יותר, ללא מקום להשוואה

אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות). אוסף האותיות המצוי בשימוש בכתיבה בשפה מסוימת מכונה אלפבית. האותיות מתחלקות לשני סוגים: מתוך ויקיפדיה

אות (סיגנל אנגלית: Signal) הוא תנודה, גודל כלשהו התלוי בזמן או במרחב, או הפרעה, בעלי משמעות כלשהי. מתוך ויקיפדיה