מי שאחזו בו

מְיַצֵּב

חיזקו אותו, הוסיפו לו עצמה

באלימות

באלימות, בּכֹּחַ

נקודה המופיעה במרכז אות בעברית, ומציינת את הכפלת העיצור. העיצור מתחלק, לכאורה, לשני עיצורים - האחד סוגר את ההברה שלפני האות, והאחר פותח את ההברה הבאה

כינוי לגברים

ישׁ"ע, יו"שׁ, הַשְׁטָחִים

מְצֻיַּן, מְעֻלֶּה, מְשֻׁבַּח

חזק מאוד

תכונה טובה במיוחד, תחום הצטיינות

חזקה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק. ישנן חזקות רבות הידועות בהלכה, הקובעות מהו המצב הסביר והטבעי במצבים שונים. חזקה יכולה להיסמך על מקרי עבר נקודתיים (כגון שור שנגח ההופך להיות מועד לנגוח) או על טבעו המובנה של אדם, בהמה או נכס. כלל החזקה הוא שסבירות זאת גוברת כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה, כולל דברים שתוקפם מדאורייתא. מתוך ויקיפדיה

חזקה (פרזומפציה) היא מונח משפטי לפיו יש להניח כנתון נכונותה של עובדה מסוימת, או קיומו של מצב עובדתי מסוים. ישנן חזקות הניתנות לסתירה, כך שניתן להוכיח שאינן נכונות. ישנן חזקות שאינן ניתנות לסתירה. חזקות אלו נקראות "חזקות חלוטות". כך, למשל, קובע הדין הישראלי כי החותם על דיווח למס הכנסה, חזקה עליו שהוא מודע לתכנו של המסמך עליו חתם, וחזקה זו אינה ניתנת לסתירה. מתוך ויקיפדיה

חזקה הוא מושג משפטי המתאר שליטה אפקטיבית בנכס, יהא זה נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין. מושג החזקה נפרד ממושג הבעלות ותיתכן חזקה שאינה מלווה בבעלות. שכירות ועכבון הם סוגי חזקה כדין הנפרדים מן הבעלות. חזקה שלא כדין הנפרדת מהבעלות היא עקב גזל או גנבה. מתוך ויקיפדיה

חזקת ממון הוא כלל במשפט העברי המעניק עדיפות לצד המחזיק בזמן הווה בנכס או ברכוש, כאשר מתגלע ספק בקשר לבעלות על הדבר בין שני צדדים. הכלל מורכב מדין החזקה, בנוסף לדין המוציא מחברו עליו הראיה, לעיתים משמש האחיזה בחפץ מסוים ראיה על הבעלות כמו חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו. מתוך ויקיפדיה