כדור בצק, כיסן או קציצה. "לכבוד החג הכינו כֻּפְתּוֹת ממולאות בבשר." "המרק הוגש עם כֻּפְתּוֹת קטנות של בצק." "היא טיגנה כֻּפְתָּה מתובלת והגישה אותה עם רוטב."

גרם לאחר לבצע דברים בניגוד לרצונו, הכריח, אילץ

לחם עגול, שטוח ורך, הנאפה מקמח ובדרך כלל נוצר בו כיס פנימי. "היא מילאה את הפיתה בחומוס, סלט וטחינה." "במאפייה השכונתית אופים פיתות טריות מדי בוקר." "הילד לקח פיתה עם גבינה לארוחת הערב."

הפסיק להיות דתי, נהיה חילוני

סעודה המוגשת בשעות הערב

"לפני שיצא לעבודה אכל פת שחרית עם גבינה וזיתים." "הרופאה המליצה שלא לדלג על פת שחרית." "בבית הספר נהגו הילדים לאכול פת שחרית בהפסקה הראשונה."

לא בבית, לא במקום סגור, בחוץ, בחוצות

קשר או כבל בחוזקה כדי למנוע תנועה; עקד. "השומרים כפתו את החשוד בידיו וברגליו." "הוא כפת את החבילה בחבל עבה." "בסיפור המקראי אברהם כפת את יצחק על המזבח."

פיתה היא לחם חיטה שטוח העשוי מקמח ולפעמים גם שמרים. מתוך ויקיפדיה

בימאות, פיתה (שיבוש של המונח באיטלקית: Bitta; על⁻פי האקדמיה ללשון העברית: זקף) היא עמוד קצר המחובר לרציף (באנגלית, "Mooring bollards") או לכלי השיט (ומכונים באנגלית "Bitts"). אל עמוד זה מחברים את חבלי ההיקשרות או הגרירה באמצעות ליפוף סביב הפיתה. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

פתות (פ"א בשוא נח. או: פתות) הוא מאכל מהמטבח התימני. הפתות עשוי חתיכות לחם (לרוב סאלוף) או מצה. מתוך ויקיפדיה

כף היד או כף הרגל. "הפעוט אחז באצבעה של אמו בכפו הקטנה." "הרופא בדק את כף הרגל לאחר הנפילה." "היא הניחה מטבע על כף היד והראתה אותו לילד."

עלה של דקל. "הרוח הניעה את כפות הדקל בחצר." "הסוכה קושטה בכפות דקל ירוקות." "השביל היה מכוסה בכפות שנשרו מן העץ."

כיסוי ראש קטן, עגול וללא שוליים, הנהוג בעיקר בקרב יהודים דתיים. "הוא חבש כיפה שחורה לבית הכנסת." "בבית הספר התלמידים התבקשו להגיע עם כיפה לטקס." "הכיפה נשמטה מראשו ברוח חזקה."

גג עגול וקמור של מבנה. "כיפת המסגד נראתה למרחוק." "האדריכל תכנן אולם מרכזי מתחת לכיפה גדולה." "הכיפה עוטרה בציורים צבעוניים."

צורה גאומטרית מעוגלת וקמורה. "המהנדס חישב את שטח הפנים של הכיפה." "בתרשים הופיעה כיפה מעל בסיס עגול." "המודל הציג כיפה סימטרית וחלקה."