האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות. האלפבית הערבי החל לשמש באופן רחב במאה ה⁻4 לספירה בחצי האי ערב, אך הופיע לראשונה בשנת 512 לספירה. בשפה הארמית הנבטית ישנם פחות עיצורים מאשר בערבית, כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית הארמי הנבטי אותיות נוספות על ידי הוספת נקודות לצורות הגרפיות הקיימות. עם התפשטות השימוש באלפבית הערבי לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים, לביטוי צלילים שאינם קיימים בערבית. מתוך ויקיפדיה

הכתב הכרמלי, הכתב המונגולי, הכתב הסיני, הכתב העברי העתיק, הכתב העברי הקדום, הכתב הפיניקי, הכתב והקבלה, הכתב סופר, הכתבה, הכתבים הבהאיים