ראוי ללבישה; מתאים או נוח ללבוש. "הבד רך ונעים, ולכן הבגד לביש גם במשך יום שלם." "למרות העיצוב היפה, המעיל אינו לביש במזג אוויר חם." "אחרי התיקון, החליפה שוב הייתה לבישה."

שם פעולה של בָּשׁ: התבייש במעשיו; נכלם. "הוא בָּשׁ בטעות שעשה מול כל הכיתה." "לאחר שפגע בחברו, בָּשׁ בדבריו וביקש סליחה." "הילד בָּשׁ במעשיו והוריד את עיניו."

אדם חסר מזל, שלימזל

מזל רע

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

בישת הוא גלימה גברית מפוארת הנפוצה בעולם הערבי, שנלבשת זה אלפי שנים. הבישת נלבש בדרך כלל באירועים מיוחדים מסורתיים כגון חתונות, חגים, תפילות יום השישי ובלוויות. מתוך ויקיפדיה

גרם לבושה, גרם למבוכה