לאהור (באורדו: لاہور; בפנג'אבי: لہور) היא בירת פרובינציית פנג'אב והעיר השנייה בגודלה בפקיסטן אחרי קראצ'י. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב⁻2017, מנתה אוכלוסייתה של לאהור כ⁻11.1 מיליון נפש. נתונים אלו מדרגים את לאהור כחמישית בגודלה בדרום אסיה וכעיר ה⁻26 בגודלה בעולם (במונחי כמות האוכלוסין). העיר מאוכלסת ברובה במוסלמים כשהשפות העיקריות בה הן פנג'אבי, אורדו ואנגלית. בתקופת השלטון הבריטי (עד 1947), הייתה לאהור העיר המרכזית בחבל ארץ זה. העיר היא מרכז מוסלמי מסורתי למן הקמת המאוזולאום לקדוש הסופי, עלי חוג'ווירי ב⁻1077. העיר הפכה למרכז תיירותי, בשל המבנים המוגולים הרבים שבה. זו גם הסיבה לכך שהעיר מכונה לעיתים, "גן המוגולים". לאהור שימשה לאורך ההיסטוריה כבירתן של ממלכות רבות: הממלכה השאהית במאה ה⁻11, השושלת הע'זנווית במאה ה⁻12, השושלת הע'ורית במאות ה⁻12 וה⁻13, האימפריה המוגולית במאה ה⁻16, האימפריה הסיקית בתחילת המאה ה⁻19 וכבירת מחוז פנג'ב תחת השלטון הבריטי בהודו ממחצית המאה ה⁻19 ועד מחצית המאה ה⁻20. מבנים מוגולים כגון: מסגד באדשאהי, מצודת לאהור, גני שאלימאר, המאוזוליאומים של ג'הנגיר ונור ג'הן הם יעדים תיירותיים פופולריים בעיר. בלאהור גם בולטת המורשת הקולוניאלית הבריטית ובניינים רבים שנבנו בסגנון מוגולי⁻גותי, כגון: בית המשפט העליון בלאהור, בית הדואר המרכזי, מוזיאון לאהור ומבני עתיקים רבים באוניברסיטאות כולל אוניברסיטת פנג'אב. לאהור נחשבת על ידי רבים כלב התרבותי של פקיסטן מאחר שהיא משמשת כמרכז הפקיסטני העיקרי בתחומי האמנות והקולנוע וחלק גדול מהאינטליגנציה הפקיסטנית יושב בה. מתוך ויקיפדיה

להג, להדבק ביודעי התורה, להוטסה, להויסק (מחוז משנה), להוציא את הכלב, להושיט יד, להחזיק אצבעות, להחליף את העם, להחליף נורה, להט