להק תובלה אווירית (לת"א) היה הלהק הראשון של חיל האוויר הישראלי, והתקיים למעשה עוד לפני הקמתו. המסגרת התקיימה, בשמות שונים, מראשית 1948 ועד ל⁻19 בדצמבר 1948 וכללה צי מטוסי תובלה מסוגים שונים למטרות מגוונות של תובלה אווירית, הטסת נוסעים, הצנחת ציוד ואף הטלת פצצות. רוב טייסי הלהק היו אנשי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ, טייסים יהודים ולא יהודים יוצאי חילות האוויר של צבא ארצות הברית, קנדה ועוד, שהתנדבו לסייע ליישוב היהודי בארץ ישראל). למרות שמם, כמעט כולם היו שכירים שקבלו כמה מאות דולרים לחודש, השווים לכמה אלפים בערכי ימינו (2015). קבוצה ייחודית בלהק היוו 18 אנשי צוות אוויר שנשכרו בשוודיה. לאחר פירוקו היווה הלהק את הבסיס לטייסת 106, ובמידת מה, גם לאל על. מפקד הלהק היה מוניה מרדור. מתוך ויקיפדיה

תובלה אווירית היא תובלה צבאית באמצעות כלי טיס. זהו תחום עיסוקו של כוח אווירי המתמקד בשינוע לוגיסטי של ציוד, אמצעי לחימה וכוח אדם, על ידי מטוסי תובלה או מסוקי סער, לשם השגת מטרות צבאיות. מתוך ויקיפדיה

תובל פטר, תובל קין, תובל שפיר, תובל⁻קין, תובלה, תובלה צבאית, תובנה עסקית, תובנות על ארגון אל⁻קאעידה, תובע (משפט פלילי), תובע מחוזי