(שע) חֶטְא

מקור הרוע

הודה בחטא והתחרט עליו

עבר על החוק או על כללי המוסר; פשע

ביצע מעשה קל ערך ולעתים מהנה, שהוא אינו מתגאה בו. "כשהיה בדיאטה הוא חטא כל הזמן במתוקים."

השמיד חיידקים שגורמים לזיהום; ניקה; טיהר. "הרופא חיטא את הפצע." "המנקה חיטא את האסלה."

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה. חטא נוצר על ידי עשיית מעשה אסור או אי עשייה של מעשה שחובה לעשותו, ולעיתים אפילו על ידי מחשבה אסורה, או דחף לעשיית מעשה אסור. ישנן דרגות חומרה שונות של חטא, כאשר על חטאים מסוימים יש דין מיתה ואילו על אחרים יש כפרה. מתוך ויקיפדיה

קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש. הקורבן מובא בדרך כלל כ על חטאים שונים, וכן כחלק מקורבן המוסף במועדים. החטאת היא קורבן מסוג "קדשי קדשים". ייחודו הוא במקום בו ניתן דם הקורבן: בקרנות שבראש המזבח, ובסוגי חטאות מסוימים הדם ניתן בקדש הקדשים ובמקומות נוספים בהיכל. מתוך ויקיפדיה

חטא על סף ביתך, חטא עץ הדעת, חטאי ערי המישור, חטאים קטנים, חטאפה (כדורגל), חטאת העוף, חטאת כהן משיח, חטאת נעורים, חטאת נשיא, חטאת פנימית

מעשה המנוגד לחוקים או לכללי המוסר; פשע; עוון; עבירה