חפר באדמה שורות מקבילות כדי להכינה לזריעה או לנטיעה. "האיכר חרש את השדה לפני תחילת העונה." "בבוקר יצא הטרקטור לחרוש את האדמה." "לאחר הגשם היה קל יותר לחרוש את הקרקע."

למד זמן רב ובמאמץ, בדרך כלל לקראת מבחן. "כל השבוע הוא חרש למבחן במתמטיקה." "לפני הבגרויות התלמידים חרשו ימים ולילות." "היא חרשה על החומר עד שהרגישה מוכנה."

חיפש ביסודיות ובמאמץ רב; סרק. "היא חרשה את כל העיר בחיפוש אחר השמלה המתאימה." "חוקרי המשטרה חרשו את האזור כדי למצוא ראיות." "חרשתי את האינטרנט עד שמצאתי את התמונה הזאת."

מחרשה או מחרשה הם כלי חקלאי להתיר או להפוך את האדמה לפני זריעת זרע או שתילה. בדרך כלל נמשכו מחרשות על ידי שוורים וסוסים, אך בחוות מודרניות נמשכים על ידי טרקטורים. במחרשה עשויה להיות מסגרת עץ, ברזל או פלדה, עם להב מחובר לחיתוך והרופפה של האדמה. זה היה בסיסי בחקלאות במשך רוב ההיסטוריה. למחרשות הראשונות לא היו גלגלים, מחרשה כזו המכונה ברומאים "ארטרום". עמים קלטיים הגיעו לראשונה להשתמש במחרשות גלגלים בעידן הרומי. מתוך ויקיפדיה

חרשו אותו, חפרו בו בעזרת מחרשה

לָעוּס, שָׁקוּד. "חרוש דאגות." "חרוש מחשבה."

עסקו בו פעמים רבות; נדוש

שם משפחה

שרביטן הערבה, שרביטן מכונף, שרביטן מצוי, שרביטן ריסני, שרביטן שביר, שרביטניים, שרביטנים, שרבל הקדוש, שרבל מכלוף, שרבר