א
א
א




1.
השתלט על מקום או על שטח בכוח. "הצבא כבש את העיר לאחר קרב ממושך." "המורדים כבשו את המוצב בשעות הלילה." "המלך כבש שטחים נרחבים והרחיב את ממלכתו."
2.
דיכא או ריסן דבר שהתפרץ או עמד להתפרץ. "הוא כבש את כעסו ולא השיב לדברי העלבון." "הממשלה ניסתה לכבוש את המרד במהירות." "היא כבשה את צחוקה בזמן הטקס."
3.
מצא חן בעיני מישהו מאוד; הקסים. "הזמר הצעיר כבש את לב הקהל." "באישיותה השקטה היא כבשה את כל הנוכחים." "הסרט כבש את ליבם של הצופים."
4.
השרה מזון במי מלח, בחומץ או בנוזל שימור אחר. "היא כבשה מלפפונים בצנצנת גדולה." "לקראת החג כבשנו זיתים בבית." "היצרן כבש את הירקות בתמיסת חומץ ותבלינים."
1.
כבשו אותו, נכבש במלחמה, נלקח ממדינה אחרת
2.
קשה לו לבטא את רגשותיו; עצור; מרוסן
3.
השרו אותו בחומץ או במי מלח
כיבוש, כיבוש צבאי או תפיסה לוחמתית (באנגלית: Military occupation, Belligerent occupation או פשוט Occupation) הוא מונח במשפט הבין⁻לאומי הפומבי המתאר טריטוריה שנתפסה על ידי צבא עוין והיא נתונה בפועל תחת סמכותו במסגרת משטר צבאי. הכיבוש משתרע רק על טריטוריה שבה שליטה כזאת הוקמה וניתנת למימוש. גם השתלטות של ארגון או של בודדים על שטחי ארץ נחשבים על פי הנסיבות ככיבוש. הכיבוש נעשה, בדרך כלל, באמצעות כוח צבאי או במהלך מלחמה, אך גם השתלטות באמצעות הפעלת לחצים פוליטיים מכונה לעיתים כיבוש. מתוך ויקיפדיה
לכבוש מילון - לכבוש הגדרה מילונית - מילון עיברי לכבוש - פירוש לכבוש
לכבוש תרגום - לכבוש באנגלית - kfcua
הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

השם שלי
מהו שמך הפרטי?
כינוי החיבה שלך (אם יש)
אופן כתיבת השם באנגלית

דווחו לנו על טעות

