מי שמנחמים אותו ושבאים להשתתף בצערו. "בני המשפחה קיבלו את פני המנוחם בבית האבלים." "המתנדבים דאגו ללוות כל מנוחם ברגישות ובכבוד." "המנוחם הודה לכל מי שבאו להשתתף בצערו."

מי שבא לבקר בטקס ניחומים

שם פרטי עברי לבנים, מקורו בתנ"ך

ביטוי המביע הערכה לדבר⁻מה, לצד הסתייגות או הקטנת חשיבותו. "כבודו במקומו מונח, אבל יש נושאים דחופים יותר לטפל בהם." "המסורת כבודה במקומה מונח, אך צריך להתאים אותה למציאות החדשה." "הישגיו כבודם במקומם מונח, ובכל זאת אין בכך כדי לפטור אותו מביקורת."

נתן שם למושג או אובייקט, קבע טרמינולוגיה

טרמינולוגיה או מינוח היא תחום מחקר תאורטי שעניינו מונחים ושימושיהם. "מונחים", במסגרת הטרמינולוגיה, הם מילים, או מילים⁻מורכבות, המשמשות בהקשר מסוים, להבדיל מן השימוש הצר המצוי במילה, המציין אוסף הגדרות ייחודיות המשמשות במסגרת פרקטיקה מסוימת. מחקרים בטרמינולוגיה עוסקים בין היתר בשאלת היווצרותם של מונחים ויחסי הגומלין שלהם עם התרבות בה הם משמשים. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים מתוך ויקיפדיה

מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות. הוא כיהן כאב בית הדין לצד הלל הזקן (נשיא הסנהדרין). מתוך ויקיפדיה

מנחם היה מלך של ממלכה לא ידועה שהשתתף במרד המס נגד תגלת פלאסר השלישי. מתוך ויקיפדיה

שמעשיו, פעולתו או דרכו נקבעים על פי הנחיות, הוראות או עקרונות מסוימים. "הדיון התנהל באופן מונחה ועל פי סדר יום קבוע." "התהליך המונחה צמצם טעויות ושיפר את היעילות." "המחקר נשען על שיטה מונחית היטב."

מי שמנחה אירוע, טקס, תוכנית או מפגש. "המנחה פתח את הטקס בדברי ברכה קצרים." "היא עובדת כמנחה בתוכנית רדיו שבועית." "המנחה ניהל את הדיון ושמר על סדר הדברים."

בכלי נגינה, המקום שעליו מונחות האצבעות בעת הנגינה. "המורה הסבירה לתלמיד היכן נמצא המנח הנכון של האצבעות על החליל." "שינוי קל במנח האצבעות שיפר את הצליל שהפיק הכנר." "בתרגול הפסנתר חשוב להקפיד על מנח נכון של כף היד והאצבעות."

הדרך שבה דבר מונח או ממוקם; תנוחה. "מנח הספר על המדף השתנה לאחר הניקיון." "הרופא בדק את מנח הרגל לאחר הפציעה." "יש להתאים את מנח המסך לגובה העיניים."

הניחו אותו, שמו אותו במקום

הועלה כהנחה, כהשערה