לַנְבָל (Lanval), הוא אחד משנים עשר הסיפורים הברטונים שחיברה הפייטנית מארי דה פרנס, ככל הנראה בין 1180⁻1160. אסופת הסיפורים הקצרים נכתבה באנגלו נורמנית, תחת חסותה של המלכה אליאנור מאקווטניה והמלך הנרי השני פלנטג'נט. הסיפור הוא מגולל את סיפורו של אביר בחצר המלך ארתור, שהאחרון מתעלם ממנו. האביר מחוזר בהצלחה בידי גבירת⁻פיות שממטירה עליו מתנות מכל הבא ליד, ולאחר מכן הוא דוחה את חיזוריה של המלכה. העלילה מסתבכת בשל הבטחת האביר לנבל שלא לחשוף את זהות אהובתו, הבטחה אותה הוא מפר מתוך סערת רגשות, לאחר שהמלכה מאשימה אותו באשמת שווא. בפני המלך ארתור, המלכה מאשימה את האביר בניסיון לתקוף אותה ובהלבנת פניה ברבים, והמלך, בסצנת משפט ארוכה, תובע ממנו לגלות את שם גבירתו. על⁻אף ההבטחה המנותצת, הפיה המאהבת חסה על חייו והופעתה מזכה את האביר לנבל מכל אשמה. ואף לקחה אותו עמה לאבלון. הסיפור זכה לאהדה רבה, ועובד לאנגלית לגרסאות סיפוריות שונות, כ"סר לנדבל", "סר לנפל" ו"סר למבוול". מתוך ויקיפדיה

לנה קריינדלין, לנה רוסובסקי, לנה שילוני, לנו, לנובו, לנוול, לנולין, לנון ומקרטני, לנון⁻מקרטני, לנון/מקרטני