חומר שחור או חום כהה, סמיך ודביק, המופק מזיקוק של חומרים אורגניים ומשמש בין השאר לאיטום, לציפוי ולסלילת כבישים. "פועלי הכביש שפכו עטרן חם על פני הדרך לפני הריבוד." "הגג נאטם בשכבת עטרן עבה." "מן המכל עלה ריח חריף של עטרן."

קישט או פיאר דבר מה, לעיתים בציורים, בדגמים או בקישוטים. "איוריו עיטרו את הספר והוסיפו לו יופי." "האמן עיטר את קירות האולם בדגמים צבעוניים." "תכשיטים עדינים עיטרו את השמלה."

הניח דבר מה על אדם או על חפץ כקישוט או כסימן כבוד. "המלך עיטר את ראשו בכתר." "הכלה עיטרה את צווארה בשרשרת פנינים." "הם עיטרו את הפסל בזר עלים."

העניק אות כבוד או ציון לשבח. "המפקדת עיטרה את החייל על אומץ ליבו." "המדינה עיטרה את הספורטאית באות הוקרה." "הנשיא עיטר את הזוכה במדליה מיוחדת."

הקיף או סבב דבר מה מסביב. "פרחים עיטרו את הגבעה מכל עבר." "בתי אבן עיטרו את הכיכר העתיקה." "עצים גבוהים עיטרו את שפת האגם."

זפת היא נוזל סמיך וצמיגי שצבעו נע בין חום⁻צהבהב לשחור, המופק באמצעות זיקוק יבש של חומר אורגני. לרוב זפת מופקת כתוצר לוואי של פחם, אך ניתן להפיקה גם מנפט, כבול או עץ. בורות זפת מכילים למעשה אספלט ולא זפת, ונכון לקרוא להם אגמי אספלט. באנגלית ובצרפתית המונח tar מתייחס בעיקר לתוצר המתקבל מפחם, אך בצפון אירופה הוא מתייחס לתזקיק העץ המשמש בין היתר להוספת טעם לדברי מתיקה. בין היתר משמשת זפת להפקת צבעי מאכל מלאכותיים. מתוך ויקיפדיה

עטרות (אפרים), עטרות (ספר), עטרות אדר, עטרות חתנים וכלות, עטרי, עטרת, עטרת הפין, עטרת חכמים, עטרת ירושלים, עטרת ישראל