לא המשיך, חדל מלהתקיים, לקרות וכד'; נעצר; שבת; הפסיק. "הגשם פסק." "הדיון פסק כדי לאפשר לצדדים להתייעץ."

הגיע להחלטה; קבע. "בית המשפט פסק שהנאשם זכאי."

יצר מרווח, פתח. "פיסק רגליים."

הוסיף סימני פיסוק. "הטקסט הזה ממש לא קריא, כדאי לך לפסק אותו."

הפוגה, עצירה. "לקחתי פסק זמן מהעבודה."

החלטה

נמשך באופן רציף, לא מפסיק, מתמשך,רצוף

קביעת השופטים במשפט

פֶּסֶק, חֲתִיכָה, הֲפוּגָה

עצירת המשחק כדי לבצע חילוף

הציב את הרגליים במצב פתוח, כך שהן אינן צמודות זו לזו אלא פונות לצדדים

פסק (בלועזית: צזורה; לפי האקדמיה ללשון העברית: מפסק) הוא הפסקה או קטיעה מטרית בטור שירי בו נגמר רעיון או ביטוי אחד ורעיון אחר מתחיל. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפסיק (,), סימן וי (✓), או שני קווים, נטויים (//) או זקופים (||). מבחינת זמן, הפסקה זו עשויה להשתנות בין שתיקה קלושה עד להפסקה מלאה. ביצירה מוזיקלית, אורכו של פסק כאשר הוא מצוין הוא על פי שיקול דעתו של המנצח. מתוך ויקיפדיה

לספק, לפקס