מהלך הרמוני או מלודי המסמן סיום, השהיה או נקודת מנוחה במשפט מוזיקלי, בחטיבה מוזיקלית או ביצירה. "בסוף המשפט המוזיקלי נשמעה קדנצה ברורה שהובילה לתחושת סיום." "המורה הסבירה כיצד הקדנצה חותמת את החטיבה המוזיקלית." "ביצירה הזאת הקדנצה יוצרת נקודת מנוחה לפני המעבר לנושא הבא."

קטע סולני חופשי יחסית, לרוב לקראת סיום פרק בקונצ'רטו, שבו הנגן מפגין וירטואוזיות ולעיתים מנגן ללא ליווי מלא של התזמורת. "הפסנתרן ביצע את הקדנצה בחופש ריתמי ובווירטואוזיות רבה." "לקראת סוף הפרק הראשון בקונצ'רטו נשמעה קדנצה סולנית מרשימה." "המלחין השאיר מקום לקדנצה שבה הסולן מנגן כמעט ללא ליווי תזמורתי."

קדנצה הוא שמן של תבניות מוזיקליות שונות, שמקובל להבחין ביניהן לפי שמן הלועזי השונה cadence ו⁻cadenza. מתוך ויקיפדיה

קדנצה (מלטינית: cadentia, "נפילה") היא מהלך הרמוני בן שני אקורדים לפחות החותם משפט מוזיקלי, חטיבה מוזיקלית, פרק או יצירה שלמה. ישנן גם קדנצות קצביות, שהן מקצב החותם קטע. הקדנצות מאפשרות למאזין לדעת מתי נגמר כל משפט, או קטע, ומתי הוא הולך להמשך, ניתן להשוות אותן לפיסוק. ישנן קדנצות "חלשות" או "חזקות" הקובעות אם המנוחה מהתנועה ביצירה היא רק רגעית, או שהיא מסמנת את סיומו של המשפט. את כח הקדנצה ניתן לקבוע על פי תחושת הסיום שהיא נותנת, התלוי במידה רבה במיקום שלה בתוך המקצב ובצורה והסוג שלה. לקצב הרמוני יש השפעה גדולה על הקדנצה. מתוך ויקיפדיה

קדנצה (באיטלקית: Cadenza) היא קטע סולו בקונצ'רטו שבו ניתנת לסולן (או לסולנים) הזדמנות להפגין את יכולותיהם הטכניות והווירטואוזיות. קטע סולו זה החל להופיע בתקופת הרוקוקו (אף שהיה קיים לעיתים גם בבארוק, למשל בקונצ'רטו הברנדנבורגי החמישי מאת יוהאן סבסטיאן באך). בקונצ'רטי הכתובים על פי המסורת הצורנית של התקופה הקלאסית מופיעה הקדנצה לאחר מהלך הרמוני ברור המסתיים באקורד של דרגה I במצב קווארט⁻סקסט. מקורן של הקדנצות הוא במוזיקה קולית, בעיקר באופרה של המאה ה⁻18, בה בסוף האריה היה נהוג לחזק את הקדנצה ההרמונית בקדנצה סולנית. מתוך ויקיפדיה

קדמת עדן (סרט), קדמת עדן (רומן), קדמת צבי, קדמת ציון, קדנסיה, קדנצה (הרמוניה), קדנצה (סולו), קדסטר, קדקוד, קדקודית