מי שסמכותו העליונה בענין מסוים או על שטח מסוים אינה מוטלת בספק; אדון; שליט. "המלך נחשב לריבון הבלעדי של הממלכה." "בימי הביניים היה האציל ריבון על אדמותיו." "העם דרש לבחור בעצמו את הריבון שינהיג אותו."

כינוי לאלוהים. "בתפילתו פנה אל ריבון העולם בבקשת רחמים." "הפיוט מהלל את הריבון על חסדו." "המאמין הודה לריבון על הישועה."

הגורם המדיני המחזיק בריבונות החוקית על שטח מסוים. "לפי ההסכם, המדינה השכנה היא הריבון בשטח זה." "המשפט הבין⁻לאומי מכיר במדינה כריבון על האזור." "עד קו הגבול ישראל היא הריבון."

כינוי לאלוהים

ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר). המונח מבטא את זכאותה של מדינה לנהוג בשטח בו מדובר מנהג בעלים. ריבונות לרוב מוענקת לממשלה או לסמכות פוליטית. לעיתים, ריבונות תוענק לאינדיבידואלים, למשל במונרכיה, המונרך (מלך, שליט יחיד) נחשב לריבון. מתוך ויקיפדיה

הגדיל את כמותו; פרה; התרבה

מתעמת, מתקוטט. "האחים רבו ביניהם על הירושה." "השכנים רבו במשך שנים על גבול החצר." "אין טעם לריב על עניין שולי כל כך."

ריבוי נתיבים (גלי רדיו), ריבוי פנימי, ריבוי קרניים, ריבוי שבור, ריבוליטה, ריבונו של עולם, ריבונות, ריבונות (כתב עת), ריבונות במרחב הדיגיטלי, ריבונות במרחב המקוון