שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית⁻יהודית (עברי⁻טייטש, יידיש), ספרדית⁻יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית⁻יהודית, פרסית⁻יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד. מתוך ויקיפדיה

לשונאי, לשונון, לשונון אטלנטי, לשונון פסיפי, לשונות אוסטרנזיות, לשונות הפאמיר, לשונות חתול, לשונות חתולים, לשונות של אש, לשונות שמיות