בהתייחסות מפחיתה; באנדרסטיימנט. "הם קצת הגזימו עם הכתבות על הפוליטיקאי, בלשון המעטה."

מתוך מחשבה, בתבונה, בהגיון

הִשְׁמִיץ, הִכְפִישׁ, דִּבֵּר דֹּפִי

בעל שתי שפות; דובר, נלמד או כתוב בשתי שפות. "הילדה גדלה בבית דו⁻לשוני ודוברת עברית וערבית." "בית הספר מפעיל תוכנית דו⁻לשונית לתלמידים יהודים וערבים." "המילון הדו⁻לשוני כולל ערכים בעברית ובאנגלית."

שנון, חריף, עוקצני. "הנואם היה חד לשון."

הוציא לשון. "הילד חרץ לשון לחברו מתוך לעג." "בתצלום נראה הפעוט חורץ לשון למצלמה." "הקהל צחק כשהשחקן חרץ לשון על הבמה."

עִלֵּג

דברים שקריים ופוגעניים שנאמרים בגנות אדם או קבוצה

לוֹעֲזִית

עִלֵּג

אדם שמתבטא בשפה דלה

רָהוּט