(צילום) מקום המיועד לצילומים, להקלטות קול או להפקה של חומר אור⁻קולי. "הסרט צולם כולו באולפן סגור." "הזמר נכנס לאולפן כדי להקליט את האלבום החדש." "צוות ההפקה הכין את האולפן לפני תחילת הצילומים."

מקום שממנו משדרים תוכניות רדיו או טלוויזיה. "מגישת החדשות ישבה באולפן המרכזי בירושלים." "השידור הועבר ישירות מן האולפן." "המרואיין הצטרף לדיון מתוך האולפן."

חדר העבודה של אמן, במיוחד לציור, לפיסול או ליצירה אחרת; סטודיו. "הצייר עבד שעות ארוכות באולפן שלו." "באולפן של הפסלת הוצגו עבודות חדשות." "האמן הזמין את המבקרים להיכנס לאולפן."

מוסד ללימוד עברית, בעיקר לעולים חדשים. "העולה החדשה נרשמה לאולפן כדי לשפר את העברית שלה." "באולפן לומדים דיבור, קריאה וכתיבה בעברית." "רבים מן התושבים החדשים בעיר משתתפים בשיעורי אולפן."

נדיר ביותר

"המסעדה קיבלה ביקורות אלף אלף מכל הסועדים." "ההופעה הייתה אלף אלף וזכתה למחיאות כפיים ממושכות." "העבודה שהגיש הייתה אלף אלף, מדויקת ומרשימה."

הידע הבסיסי ביותר

"בשווקים הצבעוניים נמכרו אלף ואחת מזכרות לתיירים." "היא העלתה אלף ואחת סיבות לדחות את ההחלטה." "בספר יש אלף ואחת דוגמאות לשימוש היומיומי במילה."

בראשית הדברים, קודם כל, דבר ראשון

בסדר, טוֹב

אחרי פעמים רבות מאד, לאחר חזרות רבות על אותה פעולה בדיוק

אחרי פעמים רבות מאד, לאחר חזרות רבות על אותה פעולה בדיוק

קללה המביעה כעס וסלידה כלפי אדם

נאמר לציון הבדל גדול מאוד בין שני דברים, אף שיש ביניהם דמיון מסוים. "להבדיל אלף אלפי הבדלות, שני המקרים נראים דומים מבחוץ, אבל מבחינה מוסרית הם שונים לגמרי." "הספר הזה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, מזכיר יצירה קלאסית ידועה אך אינו משתווה לה." "יש דמיון מסוים בין שתי התקופות, אבל, להבדיל אלף אלפי הבדלות, תנאי החיים אז היו קשים בהרבה."

בלי להחסיר אף פרט, באופן מלא

הרבה יותר, ללא מקום להשוואה

הִקְנָה הרגלי התנהגות רצויים באמצעות אימון והדרכה. "המאלף אילף את הכלב לשבת לפי פקודה." "בעלי הבית אילפו את הגור לעשות את צרכיו בחוץ." "המדריך אילף את הציפור לחזור אל היד."

בִּיֵּת או רִיסֵּן בעל חיים פראי והרגילו לחיי אדם או למשמעת. "הוא אילף את סוס הפרא בעבודה ממושכת וסבלנית." "אנשי הכפר אילפו את העוף הפראי וחיו לצידו." "המאלפת הצליחה לאלף את החיה ולרסן את תוקפנותה."

אלף, כתב עת של תנועת "העברים הצעירים", המוכרת גם בשם "הוועד לגיבוש הנוער העברי", שזכתה לכינוי "הכנענים". כתב העת "אלף" החל את הופעתו כגיליון חד פעמי ואנונימי, בעריכתו של אהרן אמיר, שיצא לאור בסוף שנת 1948. המאמר הראשי בגיליון הראשון נכתב בידי אוריאל שלח, הוא יונתן רטוש. מתוך ויקיפדיה