מה זה מביש - מילון עברי עברי

מילון עברי עברי

מילים נרדפות

צירופים וביטויים

ראשי תיבות

מילון עברי אנגלי בטא

גימטריה

חרוזים

התקבלו 14 פירושים במילון למביש

מְבַיֵּשׁ - שם עצם, זכר, שורש: בי"ש

גורם בושה או מבוכה; משפיל. "זו הייתה טעות מבישה מול כל הכיתה." "היחס המזלזל שקיבל היה מביש." "מצב התחזוקה של המבנה מביש ואינו ראוי לשימוש."

embarrassing, humiliating, shameful

מֵבִישׁ - שם עצם, זכר

שגורם בושה או מבוכה; לא נעים עד כדי פגיעה בכבוד. "זו הייתה טעות מבישה מול כל הכיתה." "ההפסד בתוצאה כזו נחשב מביש בעיני האוהדים." "ההתנהגות המבישה שלו עוררה ביקורת חריפה."

embarrassing, shameful

מְבֻיָּשׁ - שם עצם, זכר

מְבֻזֶּה

מְבַיֵּשׁ - בִּיֵּשׁ, פועל, שורש: בי"ש, בניין: פיעל, הטייה: הווה

העמיד במבוכה; גרם בושה או אי⁻נעימות. "ההערה הפומבית ביישה את התלמידה מול כל הכיתה." "הוא נבוך משום שחברו בייש אותו בפני האורחים." "ההתנהגות הגסה ביישה את בני המשפחה."

embarrass, humiliate

מְבֻיָּשׁ - בֻּיַּשׁ, פועל, שורש: בּי"ש, בניין: פועל, הטייה: הווה

הֻעְמַד במבוכה; הֻכְלַם. "הילד בֻּיַּשׁ מול חבריו לאחר שטעה בתשובתו." "העובד בֻּיַּשׁ בפומבי בשל ההערה הפוגעת." "היא בֻּיְּשָׁה שלא לצורך במהלך הדיון."

was embarrassed, was humiliated

מֵבִישׁ - הֵבִישׁ, פועל, שורש: בו"ש, בניין: הפעיל, הטייה: הווה

גרם למישהו לחוש בושה או מבוכה. "הערתו הפומבית הבישה את התלמיד מול הכיתה." "היא לא התכוונה להביש את חברתה, אלא רק להעיר בעדינות." "הפרסום השקרי הביש את המשפחה כולה."

embarrass, humiliate

מבִּישׁ - שם עצם, זכר

גרם לבושה, גרם למבוכה

בִּישׁ גָּדָא

אדם חסר מזל, שלימזל

בִּישׁ מַזָּל

מזל רע

מְבַיֶּשֶׁת אֶת הָפִירְמָה

אכזב את הקבוצה שאליה השתייך

מביָשׁ - שם פרטי

שם משפחה

בי"ש - ראשי תיבות