חוץ ל⁻, מארמית. כמו בר מינן

ששייך לטבע ואינו מבוית או מתורבת; פראי. "חמור בר חי באזורים מדבריים והרריים." "הגן מוקדש לשימור צמחי בר מקומיים." "בניגוד לזן המתורבת, זן הבר עמיד יותר למחלות."

פאב

טהור; זך. "לאחר הסינון התקבל קמח בר ונקי." "האוויר בהרים צלול ובר יותר מבמרכז העיר." "המים היו ברים וראויים לשתייה."

בן. "שמעון בר יוחאי."

גידולי תבואה

צבוע

חָכָם, נָבוֹן

זמני

"אנשי היישוב הכירו אותו כאדם בר לבב וישר דרך." "בשיר מתואר הגיבור כבר לבב הפועל ביושר וברחמים." "המסורת משבחת את מי שהוא בר לבב ונקי כפיים."

"אין מזכירים את שמו של אדם בר מינן בקלות ראש." "בסיפור מתואר החייל כבר מינן לאחר הקרב." "הביטוי נאמר בלשון נקייה על מי שאיננו עוד בין החיים."

בֵּן אָדָם, בֵּן אֱנוֹשׁ, אָדָם

פרחח

"העיתון פנה לבר סמכא בתחום הרפואה לקבלת תגובה." "הוועדה ביקשה חוות דעת מבר סמכא בענייני תכנון ובנייה." "רק בר סמכא רשאי לאשר את הנתונים הסופיים."

אדם המצוי במחלוקת עם אדם אחר או החולק עליו בדרך קבע. "החוקר נחשב לבר פלוגתא מובהק של עמיתו בתחום זה." "במאמרו הוא מציג את טענותיו של בר הפלוגתא שלו." "לאורך השנים היה הפילוסוף בר פלוגתא של הוגים רבים."