הנדסת חומרים (מכונה גם מדע החומרים ותורת החומרים) היא תחום מחקר הנדסי רב תחומי העוסק בגילוי ובעיצוב חומרים חדשים, במיוחד מוצקים. התחום מקשר בין אפיון המיקרו⁻מבנה של החומר לבין תכונותיהם התרמיות, החשמליות, המכניות והסביבתיות של חומרים שונים. תחום זה משלב ידע מדעי בפיזיקה וכימיה עם עקרונות הנדסה, ולכן לא נלמד עד לשנות ה⁻40 של המאה ה⁻20 כתחום אקדמי נפרד, אלא נתפס כתת⁻תחום של תחומי מדע אחרים. החל משנות ה⁻40 של המאה ה⁻20, תחום הנדסת החומרים החל לזכות במעמד עצמאי כתחום לימוד ומחקר מדעי והנדסי, ובתי ספר להנדסה בעולם החלו להציע לימודי תואר בהנדסת חומרים. למהנדסי חומרים תפקיד מרכזי בתעשיות הרכב, התעופה והחלל, חומרי בנייה, חומרים ביו⁻רפואיים, חומרים אלקטרוניים ועוד. מתוך ויקיפדיה

בגאולוגיה או בהנדסת החומרים, פולימורפיזם או פולימורפיות (מילולית: ריבוי צורות. מיוונית: πολύ, פולי = הרבה, μορφή, מורפה = צורה) היא יכולתו של חומר להתקיים בצורות גבישיות שונות, ללא שינוי בהרכבו הכימי. למשל, לקלציט מבנה גבישי טריגונלי, אבל קיים לו פולימורף בשם ארגוניט שצורתו הגבישית היא אורתורומבית. מתוך ויקיפדיה

מדע בסיסי, מדע גדול, בקטנה, מדע הדתות, מדע החדית', מדע החומר, מדע החיים, מדע המדינה, מדע המידע, מדע המידע וטכנולוגיות אינטרנט, מדע המשטרה