מוסד לימודים על⁻תיכוני, ובייחוד מוסד ללימודי יהדות, מחשבה או הכשרת מורים. "היא למדה במדרשה להכשרת מורות." "במדרשה מתקיימים שיעורים במחשבת ישראל ובתנ״ך." "לאחר השירות הצבאי נרשמה למדרשה לשנת לימודים נוספת."

נאום הנישא בפני קהל, במיוחד בהקשר דתי או חגיגי. "בטקס הזיכרון נשא ראש העיר דרשה קצרה." "הקהל הקשיב בדריכות לדרשה שנאמרה בבית הכנסת."

דברי פרשנות או הוראה בענייני תורה, הנאמרים לפני קהל. "הדרשה של הרב עסקה בפרשת השבוע." "לאחר התפילה נשמעה דרשה על משמעות החג."

התעניין במצבו

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן" ובמאות האחרונות היה גם נושא משרה או בעל⁻מקצוע שזה עיקר תפקידו: "מגיד" או "מגיד מישרים". מתוך ויקיפדיה

לימוד, עיון, חקר

כתבי וסיפורי חז"ל

ביקש בתוקף; תבע

לימד, הרצה. "הרב דרש על פרשת השבוע."

נצרך

דררה רבה, דררת אלכסנדרין, דררת אצ'ו, דררה מצויה, דרש, דרשה (אסלאם), דרשו ד' ועוזו, דרשוביץ, דרשונישוק, דרשות אורגניה

פירוש המקרא לא לפי המילים המדויקות, פרשנות נרחבת למקרא, בניגוד לפשט