מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית⁻סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים. מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד. מתוך ויקיפדיה

שיר סיפורי בחרוזים

מקאם אל⁻שיח' ח'לף, מקאם אלנבי סעין, מקאם הנביא אבו אברהים, מקאם חיג'אז, מקאם שהאב א⁻דין, מקאן תל אביב, מקאסאר, מקאסרמין, מקאפה, מקאפי