מושע, משאע, מושה, מושעא או מושאע (בטורקית: muşah, מהמילה הערבית مشاع, משאע) הוא מושג מחוק הקרקעות העות'מאני של 1858 שהיה חלק מן המג'לה. המושג מקובל במדינת ישראל לתיאור בעלות משותפת על נכס מקרקעין על פי חוק המקרקעין (פרק ה'). מתוך ויקיפדיה

מי שהורחק זמנית ממוסד, מלימודים או מעבודה. "התלמיד המושעה לא הורשה להיכנס לבית הספר במשך שבוע." "העובד המושעה ימתין להחלטת ועדת המשמעת." "השחקן המושעה החמיץ שני משחקים חשובים."

מושל צבאי, מושל קליפורניה, מושל קנטקי, מושל קרוליינה הדרומית, מושלת סנקט פטרבורג, מושעא, מושצ'יסקה, מושק, מושק אלפיני, מושק האייל