אי⁻סדר מוחלט; אנדרלמוסיה, כאוס. "אחרי המעבר לדירה החדשה שרר בבית תוהו ובוהו." "המסמכים היו מפוזרים על השולחן בתוהו ובוהו גמור." "בלי תכנון מוקדם, האירוע הידרדר לתוהו ובוהו."

נבוך או מהוסס, כאילו אינו מבין או מתלבט. "היא הביטה בי במבט תוהה." "פניו קיבלו הבעה תוהה כששמע את ההסבר." "הילד עמד מול הדלת במבט תוהה."

קבע כיוון, דרך פעולה או מדיניות. "המנהל התווה את מדיניות החברה לשנים הקרובות." "הוועדה התוותה קווים מנחים לפעילות בתי הספר." "בתחילת הדיון התווה השר את כיווני הפעולה האפשריים."