מקפיד על ערכי מוסר, מתאים לכללי המוסר או קשור למוסר; אתי. "הוא ידוע כאדם מוסרי שאינו מנצל את מעמדו לרעה." "הוועדה בחנה אם ההחלטה הייתה מוסרית גם אם הייתה חוקית." "הדיון עסק בשאלות מוסריות הנוגעות לאחריות חברתית."

הרגשת חרטה וייסורי מצפון. "לאחר שפגע בחברו, תקף אותו מוסר כליות." "מוסר כליות ליווה אותה במשך ימים אחרי המעשה." "ההחלטה התקבלה בלי שמץ של מוסר כליות."

"בקורס בפילוסופיה דנו בשאלות יסוד בתורת המוסר." "תורת המוסר בוחנת כיצד ראוי לאדם לפעול במצבים מורכבים." "חוקרים שונים מציגים גישות שונות בתורת המוסר."

מערכת של ערכים ונורמות המנחים את התנהגות האדם בחברה. "המורה הדגיש בשיעור את חשיבות המוסר בחיי היום⁻יום." "סיפור זה מעלה שאלות של מוסר וצדק." "הוויכוח הציבורי עסק בגבולות המוסר במצבי קיצון."

אדם המוסר מידע לאחרים, ובייחוד מידע הפוגע בזולת או נחשב להלשנה. "הוא נחשב למוסר לאחר שדיווח על חבריו לשלטונות." "בקהילה ראו בו מוסר והתרחקו ממנו." "החשש מפני מוסר גרם להם לשמור את התוכניות בסוד."

במשחקי כדור, שחקן שתפקידו או פעולתו היא להעביר את הכדור לשחקן אחר. "הקשר שימש מוסר מצוין והכין כמה הזדמנויות לשער." "במהלך ההתקפה היה ברור מי המוסר ומי הבועט." "המאמן ביקש למצוא מוסר פנוי לפני הכניסה לרחבה."

נִשְׁלָף, נִפְשָׁט

מורסי, מסורי