באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש; ברבים: أَوْقَاف, אוקאף) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות. המקדיש משייך את הנכסים לאללה, במטרה להעניק להם אופי דתי. המקדיש מנסה באמצעות ההקדשה לתת תוקף הלכתי שישמור לתקופה ארוכה על המטרות הדתיות והחברתיות שהוא הציב. הווקף עשוי להיות וקף ח'ירי (השייך לטוב), המוקדש לעניינים חברתיים ודתיים, אך גם וקף אהלי (משפחתי), המוקדש לבני משפחתו של המקדיש בלבד. מתוך ויקיפדיה

וקנין, וקנס, וקסהול מוטורס, וקסילולוגיה, וקסלר, וקשה, וקשנה, ור (הרלדיקה), ור"ה, ור"מ - ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

הקדש מוסלמי קבוע של נכס, קרקע או הכנסה למטרה דתית או ציבורית, וכן הגוף המנהל נכסים כאלה. "הבניין ההיסטורי נמצא בבעלות הווקף המוסלמי." "הדיון המשפטי עסק במעמדם של נכסי הווקף בעיר העתיקה." "הווקף מנהל קרקעות ומבנים שהוקדשו למטרות דתיות וציבוריות."