רדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניה, על פי פרסומים שונים ברחבי העולם, היא סדרת אירועים שהחלו בפברואר 2017 בה למעלה מ⁻100 גברים תושבי הרפובליקה הצ'צ'נית (מחוז בתחומי הפדרציה הרוסית), אשר הרשויות סברו כי הם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, רוכזו, עונו ונרצחו על ידי הרשויות בשל נטייתם המינית. סנקציות אלה תוארו כחלק מטיהור פוליטי שיטתי באזור. רמזן קדירוב, מנהיגה המוסלמי של צ'צ'ניה, הקים שלושה מתקני מעצר במקומות סודיים על מנת לכלוא ולהשמיד את כל הגברים ההומוסקסואלים במדינתו. מתקנים אלו כונו על ידי ארגוני זכויות אדם ועדי ראייה כ⁻"מחנות הריכוז".ממוזער|260x260px|שמאל|הפגנת "אימהות צ'צ'ניות מתאבלות על ילדיהן" בסנט פטרסבורג, רוסיה ב⁻1 במאי 2017 נגד רדיפת להט"בים על ידי הרשויות בצ'צ'ניההטענות פורסמו לראשונה ב⁻1 באפריל 2017 ב"נובאיה גאזטה", עיתון אופוזיציוני בשפה הרוסית, שדיווח כי למעלה מ⁻100 גברים נעצרו ועונו, ולפחות שלושה אנשים הרצחו באמצעות הוצאה להורג ללא משפט. העיתון, המצטט את מקורותיו בשירותים המיוחדים הצ'צ'נים, כינה את גל המעצרים כ⁻"סחף מניעתי". העיתונאית שדיווחה על כך לראשונה ירדה למסתור, בעקבות קריאות לפעולות תגמול נגד עיתונאים המדווחים על הרדיפות הללו. מתוך ויקיפדיה

אשמת שורדים (או אשמת הניצול) היא תופעה פסיכולוגית בה שורדים או ניצולים מאירוע טראומטי חשים אשמה על כך שניצלו. לעיתים קרובות, שורדים חשים אחריות על מותם או פציעתם של אחרים, גם כאשר לא הייתה להם השפעה על המצב. בעבר, אשמת שורדים נחשבה לסימפטום של הפרעת דחק פוסט⁻טראומטית. אך בספר האבחנה הפסיכיאטרי DSM⁻5 היא אינה מופיעה בקריטריונים האבחוניים. אשמת שורדים יכולה להופיע גם בקרב אנשים שלא סובלים מפוסטטראומה, אך בקרב הסובלים מפוסטטראומה, נוכחות של אשמת שורדים קשורה להשלכות קשות יותר לבריאות הנפשית. מתוך ויקיפדיה

מחנות הריכוז אולדרני היו מחנות כליאה לאסירים, אשר הופעלו על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת כיבוש איי התעלה שבתעלת למאנש. מתוך ויקיפדיה

נגינה בכפייה בשואה הייתה פעילות בתחום המוזיקה שיזמו הגרמנים על ידי הקמת תזמורות ברוב מחנות ההשמדה, מחנות העבודה ומחנות הריכוז הגדולים, שהיו מורכבות מנגנים יהודים ואחרים מקרב האסירים. המוזיקה הושמעה בעת שהגיעו משלוחים של יהודים להשמדה עד לכניסתם לתאי הגזים, בעת הסלקציות, בהליכה המאורגנת של רבבות האסירים לעבודת כפייה ובשובם ממנה, וכן הושמעה בהופעות בפני אנשי הסגל הגרמני להנאתם. במחנות אושוויץ⁻בירקנאו היו שש תזמורות, ובגדולה שבהן, באושוויץ, היו בין 100 ל⁻120 נגנים (לפי גרסה אחרת: 50 נגנים). השנייה בגודלה הייתה תזמורת הנשים שמנתה 36 מוזיקאיות ועוד 8 שעסקו בהכנת התווים. תזמורות קטנות יותר היו במחנות טרבלינקה, מיידנק, בלז'ץ וסוביבור.{{הערה|שם=הערה מספר 20180824191622:0|{{קישור כללי|כתובת=http://fcit.usf.edu/Holocaust/arts/musVicti.htm|הכותב=|כותרת=Music of the Ghettos and Camps|אתר=A Teacher's Guide to the Holocaust|מידע נוסף=Produced by the Florida Center for Instructional Technology, מתוך ויקיפדיה

תסמונת מוות בעריסה, תסמונת מוצא בית החזה, תסמונת מחזור עירות⁻שינה שונה מ 24 שעות, תסמונת מחזור עירות⁻שינה שונה מ⁻24 שעות, תסמונת מחלקת תיירים, תסמונת מטבולית, תסמונת מייג, תסמונת מינכהאוזן, תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח, תסמונת מנהרת שורש כף היד