מחנות העקורים היו מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ⁻11 מיליון עקורים. היו אלה בעיקר רוסים, פולנים, צ'כים, צרפתים ובני אומות אחרות שלקחו הגרמנים הנאצים בשבי ושאותם הכריחו להגיע לגרמניה לשם ביצוע עבודות כפייה. בין עקורים אלה היו כרבע מיליון יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת הבריחה. מתוך ויקיפדיה

מחנות העקורים (1956⁻1945) היו מחנות שהקימו בעלות הברית כדי לעזור ל כ⁻10 מיליון עקורים אחרי מלחמת העולם השנייה. רוב העקורים היו רוסים, פולנים, צ'כים, צרפתים ובני אומות אחרות, אותם לקחו הגרמנים הנאצים בשבי. המחנות הוקמו בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה, ובהם שוכנו שבויים שהשתחררו ממחנות ריכוז או ממחנות עבודה וכפיה, ושבויי עבודה אחרים. כרבע מיליון איש מהעקורים במחנות, שהיוו כ⁻3% מכלל השוהים בהם, היו יהודים ניצולי השואה. רובם הגיעו ממזרח אירופה במסגרת תנועת הבריחה. מתוך ויקיפדיה

מחנות העקורים בסלנטו הם מחנות, שבהם כונסו יהודים ניצולי השואה משארית הפליטה, שהגיעו לסלנטו, אזור הנמצא בקצהו הדורמי של "המגף" האיטלקי, במטרה לעלות משם לארץ ישראל. במחנות הללו בסלנטו שהו העקורים בין השנים 1944 ועד 1947. מתוך ויקיפדיה

מחנות הפליטים בקפריסין, מחנות הריכוז אולדרני, מחנות הריכוז להומוסקסואלים בצ'צ'ניה, מחנות השמדה פולניים, מחנות עולים, מחנות פליטים, מחנות ריכוז, מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית, מחניודה, מחניים